מבנה-תחנת-הרכבת
מבנה תחנת הרכבת
0013 0014 0011
מיקום
מבנה תחנת הרכבת 5

מבנה תחנת הרכבת "יפו" נבנה בשנת 1892, כחלק מבניית קו מסילת הברזל הראשון בין יפו לירושלים ובהפעלתו החל עידן התחבורה המודרנית בישראל.
עד ערב מלחמת העולם הראשונה בשנת 1914 פעלו התחנה והמסילה על ידי חברה צרפתית שרכשה מהיזם יוסף נבון את הזיכיון שהעניק לו הסולטן התורכי, עבד אל-חמיד, בשנת 1888.
ימים יפים ידעה הרכבת בתקופה זו. חרף איטיות הנסיעה מיפו לירושלים שארכה 4 שעות, שימשה הרכבת מספר הולך וגדל של סוחרים, תיירים וצליינים ובהם גם חוזה המדינה בנימין זאב הרצל והקיסר האוסטרי וילהלם השני.
בשנת 1913, לדוגמא, עברו בתחנה כ-183 אלף נוסעים. נסיעה במחלקה הראשונה, בעלת התאים המיוחדים, עלתה  50 גרוש ונסיעה במחלקה שנייה עלתה 30 גרוש.

"... כי לולא קמצו במקום שלא היה צריך לקמץ, אז לא הייתה המסילה ארוכה כל כך... אולם מה שנורא באמת, הוא שחסרים ברכבת דברים אחדים נחוצים כל כך. איה למשל, בעגלות-הרכבת, המים לשתיה... אפרונים לאפר הסיגריות? ואחרון אחרון חביב: איה, במחילת כבודכם, בית הכבוד?..."    חמדה בן – יהודה, "הצבי" 1907
לאחר מלחמת העולם הראשונה ועד ערב מלחמת העצמאות בשנת 1948 הופעל קו הרכבת על ידי רשות מנהלתית בריטית (P.R).
מבנה תחנת הרכבת הינו המבנה המרכזי והחשוב ביותר בתחנה וככזה הוא שומר בהקפדה מרבית.
המבנה הוקם כמבנה סימטרי בעיצוב ארכיטקטוני, שהושפע רבות מתרבות הבנייה האירופאית-טמפלרית של המאה ה-19.
החלל המרכזי של קומת הקרקע שימש כאולם כרטיסים ובו דלפק קופאים ובאגף המזרחי מוקמו משרדי התחנה - חדר מנהל התחנה, חדר צוות וחדר המתנה פרטי. מדרגות לולייניות הובילו לקומה השנייה אשר שימשה לחדרי צוות עובדי התחנה.
האגף המערבי, החד קומתי, חולק לשניים - חדר מזוודות וחדר המתנה.
חומרי הבנייה ששימשו לבניית התחנה הם מקומיים; בעיקר אבן כורכר ולבנים שרופות. במבנה השתמשו בקורות פלדה - חומר חדשני לתקופה, לבניית התקרות בעלות המפתח הגדול.
המבנה עבר שינויים מעטים לאורך השנים, בעיקר תוספת גגונים בחזיתות השונות שנבנו לאחר 1910. מיוחד במינו הינו הגגון הדרומי העשוי קורות פלדה במילוי עץ ובחיפוי אבץ, שיוצר על ידי אותה חברה צרפתית שבנתה את מגדל אייפל.

Hatachana
  • רחוב המרד פינת רחוב קויפמן